תקציר:

"כשאומה נמצאת במלחמת זהות פנימית, המוסדות שלה משתתקים. עובד ציבור שלא יודע את מי הוא משרת, קצין שמבולבל לגבי צדקת הדרך, ומערכת משפט שמתנתקת משורשי העם – כל אלו הם תוצרים של אותה מלחמה. המערכת קרסה כי היא איבדה את המצפן המשותף" בבוקר שבת שמחת תורה תשפ"ד, כשהאסון חשף את הקונספציה והחידלון שפשו במערכת הביטחון, גילו אזרחי ישראל גם את הקיפאון והקיבעון שנגסו בתחום האזרחי: משרדי הממשלה והשירות הציבורי נחשפו בחולשתם ובאוזלת ידם. מערכות ענק, הנהנות מתקציבי עתק, התקשו לתת מענה לצרכים הדחופים והרבים. הקריסה הזו אל מול האסון רחוקה מלהיות הפתעה; זוהי תוצאה צפויה של מערכת שנשחקה במשך שנים עד דק. הספר הזה הוא מסמך רחב ומעמיק שצולל אל "הקופסה השחורה" של המנגנון הציבורי בישראל. מחקר ארוך-שנים של ד"ר רות קבסה-אברמזון, הכולל ראיונות שערכה עם בכירי המערכת, חושף את מלחמת האתוסים שהופכת את השירות הציבורי לגוף ללא מצפן, ומציע קריאת כיוון בהירה ואופטימית שתוודא שהמדינה תשוב אל מקורותיה ותחזור לעבוד בשבילנו, האזרחים, בימי אסון ובימי שגרה. כיצד קריסתו של גשר הפכה לנקודת מפנה שהבטיחה שאף גשר לא יקרוס יותר? מיהם שחקני הווטו וכיצד הם משתקים את השירות הציבורי? מדוע התגאה בכיר בשירות הציבורי בכך שסיכל תהליכים במשרד בתקופת שירותו? איך מתנפצות הצהרות ה"משילות" אל סלע הבירוקרטיה? ד"ר רות קבסה-אברמזון דוקטור לניהול ויזמת הפועלת לחיזוק הגליל, הציונות והזהות היהודית. כיהנה כחוקרת אורחת ב- UCLA, ניהלה את תכניות ההכשרה לבכירים בשרות המדינה בגו'ינט ישראל, הקימה את מיזם שבת UNPLUGGED והמכון הלאומי לשבת ומילאה תפקידים בכירים בחברה למתנ"סים. בוגרת מנדל. נולדה וגדלה בחצור הגלילית, מתגוררת בירושלים, נשואה ואם לארבעה. זהו ספרה הראשון. -- מהכריכה האחורית.