תקציר:

יוּלִי וַחֲבֵרֶיהָ פּוֹתְחִים בְּמִלְחָמָה עוֹלָמִית נֶגֶד דּוֹתָן וְדוּקִי, וּבְמַקְבִּיל יוֹצְאִים לְמַסָּע מוֹתֵחַ שֶׁל חִפּוּשׂ אַחַר הַחֵפֶץ הָאֶחָד שֶׁמְּנַהֶלֶת בֵּית הַסֵּפֶר, שַׁחַר תְּכֵלֶת, לֹא יְכוֹלָה לְהִסְתַּדֵּר בִּלְעָדָיו. הֵם פּוֹגְשִׁים שׁוּרָה שֶׁל דְּמוּיוֹת מְלַבְּבוֹת, וַאֲפִלּוּ נִשְׁאָרִים עֵרִים צריך לַיְלָה אֶחָד לָבָן וְאָרֹךְ שֶׁבְּמַהֲלָכוֹ מִתְגַּלִּים סוֹדוֹת בִּלְתִּי צְפוּיִים. הַאִם פִּתְרוֹן הַתַּעֲלוּמָה יָבִיא לְסִיּוּמָהּ שֶׁל הַמִּלְחָמָה בֵּין הַטּוֹבִים לָרָעִים? הַאִם בֶּאֱמֶת קַיָּמִים בְּפִנַּת הַחַי שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר שְׁנֵי שַׁרְקָנִים שֶׁשְּׁמָם סְלוּפְּקִי וּבְּלוּזַ´ק, שֶׁאוֹכְלִים שְׁמוֹנָה עָשָׂר קִילוֹ אֱגוֹזִים בְּכָל יוֹם? וְהַאִם אָבִיב, שֶׁהִכְרִיז מִלְחָמָה עַל הַחֲלוֹמוֹת הָרָעִים שֶׁל אֹפֶק, יַצְלִיחַ לְנַצֵּחַ אוֹתָם?